מפגש של זהויות שונות על החוף, השוואה לתקופת אטאטורק על גבעת צ'נגלקוי

תנועות בצד האנטולי של הבוספורוס החלו אחר הצהריים. אלו שרצו לחגוג את יום השנה ה-100 לרפובליקה עמדו לאורך קו החוף או טיפסו על הגבעות המשקיפות על הבוספורוס. גם המרפסת של השכן הייתה אופציה טובה; אנשים רבים ישבו במרפסת עם חופן זרעים ועוגות תוצרת בית.

כל הזמן נופפו דגלים לעבר הים. מכיוון שלפי העלונים הרשמיים, הוא נערך "המצעד הגדול ביותר בהיסטוריה של הצי הטורקי". בין אם הספינות היו משחתות זעירות או פריגטות גדולות, הקהל מחא כפיים ברגע שהקשתות שלהם הופיעה מסראיבורנו.

מטוסים צבאיים המריאו זה עתה מעל שמי איסטנבול על רקע קריאות צהלות מהקרקע.

בלב העיר הייתה תמונה שהזכירה לי את האמירה "כל טורקי נולד חייל". בינתיים, הנחתים ארדואן והוא נתן את צ'ימווירה סלאם לארמון ואהדין בצ'נגלקוי, שם היו המפקדים. חיילים שעמדו בקביעות על מעקה הספינה הצדיעו לנשיא והפליגו לעבר הים השחור.

(בדיוק לפני 101 שנים התרחש חצייה וברכה שונה מאוד על הבוספורוס. מפקד שייט הקרב הבריטי HMS Malaya, הסולטן האחרון של האימפריה העות'מאנית. השתניתיכשהביא אותו לספינה, בירך אותו. ב-17 בנובמבר 1922, ספינה שעגנה מול Dolmabahçe לקחה את והדין למלטה, ששלטונה הופסק על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה.

אולי, באותם רגעים, והדין העיף מבט אחרון בארמונו על הגבעות של צ'נגלקוי. אדריכל מפורסם ממוצא צרפתי אלכסנדר חילהארמון הבנוי היה כעת רכושה של הרפובליקה. והיום הוא אירח נכבד שקיבל את פני חיל הים.)

מיליונים חסרי התלהבות

מסתבר שהחגיגה המשותפת בטורקיה היא געגוע של מיליונים. ללא הפרדה או דחייה, בו-זמנית, בו-זמנית, אפילו מסיבות שונות…

אולי הם היו עייפים מדי כי שני המסות הגדולות היו בסוגריים עם 51 אחוז ו-49 אחוזים והדירוג המנצח/מפסיד יצר עייפות. תוך כדי היציאה לשוק הבין הזוכה שהפסיד.

למעשה, בחוף אוסקודר, כל אחד היה על האי שלו עם הזהות שלו. על ידי שילוב האיים, הם יצרו ארכיפלג שליו. המים הטריטוריאליים יעברו בקווים שלווים. אף אחד לא הסתכל אחד על השני מהצד.

השבועה שלנו הוקראה בקול ליד בתי הקפה שנהרסו בפעילות בלתי חוקית בחודשים האחרונים… קבוצה של תחילת שנות ה-30 דיקלמה כל שורה במעגל צפוף. עם זאת, הצטרפו למקהלה אלו שבמעגל החיצוני, כלומר תושבי האי השכן. במבטא טורקי, קולו התגבר ומחיאות כפיים נשמעו. הילדים ציירו זאב אפור על כתפי אביהם והעניקו לאירוע חתימה פוליטית.

למרות שכמה אנשים היו מבולבלים כשראו את סוצ'ו אומר את השבועה שלנו בפרסומות בטלוויזיה, זה היה תור על החוף.

אף אחד לא התווכח או היה לו בעיה עם ההבדלים. While walking, he witnessed a large, bearded man, motivated by the slogans plastered over Palestine, "Members to Gaza," telling his wife: "Look, lady, we are gathered here now, we are more than the population of Israel here. , תודה לאל…"

היו שם בנות חיג'אבי בשחור, חצאיות מיני, דודים עולי רגל מזוקנים ואנשי שפתון אדומים. מכיוון שלא הייתה דאגה לביטחון, לא היו משטרת מהומות או טומאים בסביבה. שני שוטרים צעירים ישבו בניידת משטרה אופנתית. לא הייתה התערבות, לא חיפוש "קשור" ולא גורמים רשמיים שהקליטו קטעי וידאו ומסרו את הצילומים לתובע התורן…

אמהות צעירות אופנתיות שהן חלקיות לאופנה מעולם לא נגעו בחולצות אטאטורק, שהן הבחירה של ילדיהן.

בעתיד, שתי קבוצות נפרדות של 8-10 אנשים התמודדו בצעדת איזמיר וצעדת הנוער בקריאות "הר עלה בעשן". עוברי אורח בקרבת מקום אפילו לא פנו להסתכל.

האנשים האלה לא הגיעו לכאן בקלות. מכיוון שלא קשה למדינה להגיע ל-100 שנים, הם הגיעו אליה בדחיפה ומכשולים.

הנסיעה במרמאריו הייתה מאוד בעייתית. כשהמעבורת בוטלה, היה קהל עצום ברכבת. נקודות היציאה והכניסה היו שלובות זו בזו ואנשים נעו יחד. הנשימה הייתה בלתי אפשרית כי לא היה מספיק אוורור. מדרגות נעות ניזוקו, מספר יציאות נחסמו ואנשים נלכדו ממש במקומות סגורים. מי שהצליח לצאת לקח נשימה עמוקה והודה לו על שהציל אותו…

תקופת אטאטורק וארדואן

בשעה 19:23 הנשיא ארדואן היה מול המצלמות בארמון ואהדין. הדיבורים על הרפובליקה התחילו בעוד 100 שנה. לאחר היכרות קצרה עם אטאטורק, הוא החל להשוות את התקופה שלו לזו של מוסטפא כמאל. הוא השווה את מספר בתי הספר, התלמידים והרופאים ב-1923 ל-2002. אחרי שהמספרים שלו ביותר מ-20 ערוצי טלוויזיה הגיעו לציבור, התברר יותר מה אנחנו חוגגים. מפלגת ה-AK עשתה יותר עבודה ממה שהרפובליקה עשתה ב-80 שנה וזה נחגג. אטאטורק וארדואן היו מרכז הכובד, לא אחד אינונוכן לְשׁוֹטֵטכן דמירלכן אדג'וויטכן אוזל לא מצא מקום בהיסטוריה של המדינה. אפילו המנהיג האהוב שלה, מנדרס, איננו.

החישוב היה קשה, חסרו שמות ותקופות. האומה צריכה לחקור מדוע נכתב המנון יום השנה ה-10 ומה היה הבסיס לאמירה "עשינו כל כך הרבה וכל כך הרבה בזמן כל כך קצר"… אטאטורק אמר "הלפיד שאנו נושאים". מדע חיובי בידינו" במלאת 10 שנים, עם דגש מיוחד על אמנות בנתיב הציוויליזציה.

הוא כנראה מעולם לא חשב שאחרי 90 שנה, העידן שלו יופיע כנקודת תורפה בהשוואה…

Source link

מאמרים מומלצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *